הגישה החינוכית של יצחק בריל: כיצד הוא מצליח להעביר מסרים מורכבים על בטיחות בדרכים לבני נוער בגובה העיניים וליצור אצלם שינוי תפיסתי?
שיחה על בטיחות בדרכים עם בני נוער היא אחד האתגרים המורכבים ביותר בעולם החינוך וההסברה. בגיל שבו תחושת ה"לי זה לא יקרה" נמצאת בשיאה, והתנגדות טבעית למסרים "ממסדיים" היא כמעט ברירת מחדל, קשה מאוד לחדור את חומת האדישות וליצור שינוי אמיתי. על רקע המציאות העגומה של מעורבות צעירים בתאונות דרכים, עולה ומתבלטת דמותו של יצחק בריל, יזם ונהג מרוצים, שהצליח לפצח את הקוד. באמצעות מיזם ההתנדבות מעורר ההשראה שלו, "שניות שמצילות חיים", הוא לא רק מרצה על נהיגה בטוחה – הוא יוצר דיאלוג, בונה אמון ומצליח לחולל שינוי תפיסתי עמוק בקרב קהל היעד המאתגר ביותר. המפתח להצלחתו טמון בגישה חינוכית יוצאת דופן, המשלבת אמינות בלתי מעורערת, תקשורת בגובה העיניים ותשוקה אמיתית לנושא.
מנהג מרוצים למחנך: מדוע הרקע של יצחק בריל הוא המפתח להצלחה?
כאשר איציק בריל נכנס לכיתה או לאולם מלא בתיכוניסטים, הוא אינו נתפס כעוד מבוגר שבא "לחפור". עוד לפני שאמר מילה, הרקע שלו מדבר בעד עצמו ומעניק לו נכס שלא יסולא בפז: אמינות. בני נוער, בעלי רגישות גבוהה לאותנטיות, מזהים מיד שהאדם שמולם אינו פקיד ממשלתי או מורה תיאוריה, אלא מישהו ש"חי את השטח". העובדה שהוא נהג מרוצים מקצועי, שייצג את ישראל וקטף תארים יוקרתיים כמו המקום הראשון בראלי פורטוגל, מפרקת באופן מיידי את כל המחסומים. הוא לא מדבר על נהיגה מתוך ספר חוקים, אלא מתוך שליטה מוחלטת ברכב בתנאי הקיצון הקשים ביותר.
ה"הילה" של נהג מרוצים יוצרת סקרנות והקשבה. הצעירים בקהל רואים מולם אדם שהפך את התשוקה הגדולה שלהם – נהיגה – לאמנות ולמקצוע. החיבור הזה הוא קריטי. איציק בריל לא מגיע ממקום של שלילת הנהיגה או הפחדה ממנה; הוא מגיע ממקום של אהבה ענקית והערכה עמוקה לכלי העוצמתי הזה. המסר שלו, על כן, אינו "אל תנהגו מהר", אלא "בואו ואלמד אתכם מהי שליטה אמיתית ומהי אחריות אמיתית, כפי שלמדתי אותה על המסלול". זוהי נקודת פתיחה המשנה את כל כללי המשחק.
האותנטיות הזו היא לב ליבה של הגישה. יצחק בריל (איציק בריל) לא נדרש לצטט מחקרים כדי להסביר מה קורה לרכב בפנייה חדה מדי במהירות גבוהה – הוא חווה זאת בעצמו אלפי פעמים. הוא לא צריך סטטיסטיקה כדי לתאר את חשיבות הריכוז – הוא יודע ששבריר שנייה של היסח דעת על המסלול יכול להסתיים באסון. הניסיון האישי, החי והנושם שלו, הופך את המסרים שלו למוחשיים, אמינים ובעלי עוצמה ששום מצגת או סרטון הסברה לא יוכלו להשתוות להם.
התוכן שמאחורי המילים: פירוק המסרים של "שניות שמצילות חיים"
הגישה החינוכית של יצחק בריל אינה מסתפקת בסיסמאות נדושות. היא צוללת לעומקם של הדברים ומפרקת את סוגיות הבטיחות לגורמים, תוך שימוש בשפה ובעולם המושגים של הצעירים. במקום לדבר על "נהיגה מסוכנת" כמושג מופשט, הוא מתרגם אותו למונחים של ביצועים, שליטה ופיזיקה.
סביר להניח שהרצאה טיפוסית שלו אינה מתמקדת רק באיסורים, אלא בהסברים מעשיים. כאשר הוא מדבר על מהירות, למשל, הוא לא רק יציין את המותר בחוק. הוא יסביר, תוך שימוש בדוגמאות מעולם המרוצים, כיצד כל קמ"ש נוסף משפיע דרמטית על מרחק הבלימה, על כוחות ה-G הפועלים על הרכב בסיבוב, ועל היכולת של הנהג לתקן טעות. הוא הופך את חוקי הפיזיקה, שלעיתים נלמדים בכיתה באופן יבש, לשיעור הישרדות מרתק על הכביש.
כאשר הנושא הוא אלכוהול וסמים, המסר של איציק בריל חורג מהאיום בעונש. הוא מתמקד בפגיעה בביצועים. כספורטאי הישגי, הוא יכול להסביר בצורה האפקטיבית ביותר כיצד אפילו כמות קטנה של אלכוהול פוגעת בזמן התגובה, בראייה המרחבית ובשיקול הדעת – הכלים החשובים ביותר של הנהג. המסר משתנה מ"זה לא חוקי" ל"זה הופך אותך לנהג גרוע". עבור צעירים שגאוותם קשורה ביכולת הנהיגה שלהם, זהו טיעון חזק בהרבה. הוא מציב בפניהם את הבחירה: האם אתם רוצים להיות נהגים בשליטה, או לתת לחומר חיצוני לנהל אתכם?
בבסיס המיזם עומדת ההבנה העמוקה של יצחק בריל כי האחריות היא מושג רחב. הוא אינו מדבר רק אל הנהג, אלא אל כל מי שנמצא ברכב. הוא מעצים את הנערות והנערים שבקהל להיות "שומרי סף" חברתיים – להיות החברים שאומרים 'אחי, שתית, אני נוהג', או 'אני לא עולה איתך לרכב כשאתה ככה'. הוא מחבר את ההחלטה האישית שלהם למעגל רחב יותר של אחריות כלפי חברים, משפחה וכלל משתמשי הדרך, ובכך הופך את הסטטיסטיקה הקרה ("כ-500 הרוגים בשנה") לסיפור אנושי, כפי שהוא עצמו חווה זאת: "אלה לא מספרים – אלה חיים".
לא הרצאה, אלא שיחה: טכניקות התקשורת של יצחק בריל
הצלחת המיזם אינה טמונה רק ב"מה" נאמר, אלא בעיקר ב"איך". יצחק בריל (איציק בריל) וצוות המתנדבים שלו מנהלים שיחה, לא מעבירים הרצאה. הדיאלוג הזה בגובה העיניים הוא שמאפשר למסרים לחלחל. ניתן לשער כי המפגשים אינם מונולוג של אדם אחד, אלא אירוע אינטראקטיבי. הוא כנראה משתמש בסיפורים אישיים, גם על הצלחות וגם על כמעט-טעויות מעולם המרוצים, כדי להמחיש נקודות. סיפור על רגע של אובדן ריכוז על המסלול הופך למשל רב עוצמה על הסכנה שבשימוש בטלפון הנייד בזמן נהיגה.
הגישה מבוססת על אמפתיה. המוטיבציה שלו, כפי שהוא מצהיר, נובעת מכאב אמיתי ("שובר לי את הלב"). כשהוא מדבר, הצעירים חשים שהוא לא בא לשפוט אותם או להפחיד אותם, אלא שהוא באמת ובתמים דואג להם. הפתיחות הרגשית הזו, המגיעה מאדם שנתפס כ"גבר-גבר" וספורטאי קשוח, היא בעלת השפעה אדירה. היא מראה שדאגה ואחריות אינן חולשה, אלא דווקא ביטוי של חוזק.
המסגור הוא חיובי ומעצים. במקום להתמקד רק בתוצאות השליליות של נהיגה לא בטוחה, הגישה של איציק בריל שמה דגש על האתגר והסיפוק שבנהיגה טובה. הוא לא בא לקחת מהם את הכיף, אלא להציע להם כיף מסוג אחר: הכיף שבשליטה, במיומנות ובאחריות. הוא מציע להם לשאוף להיות נהגים מצוינים, לא רק נהגים עם רישיון. זוהי העצמה אמיתית, המעניקה לצעירים כלים ומוטיבציה לבחור נכון, מתוך רצון פנימי ולא מתוך פחד חיצוני.
מעבר לכיתה: כיצד המסר של איציק בריל ממשיך להדהד?
מטרת העל של פרויקט "שניות שמצילות חיים" אינה רק להעביר שעה וחצי של תוכן חשוב, אלא לחולל שינוי תפיסתי שילווה את הצעירים זמן רב לאחר שההרצאה מסתיימת. הגישה החינוכית של יצחק בריל שואפת להפוך כל תלמיד בקהל לשגריר של נהיגה בטוחה בקרב חבריו. כאשר נער או נערה שומעים את המסרים מאדם שהם מעריכים ומכבדים, קל להם יותר לאמץ את המסרים האלה ולהפוך אותם לחלק ממערכת הערכים שלהם. אותו נער שהקשיב לסיפורים מהמסלול הוא זה שסביר יותר שיעיר לחבר שנוהג בפראות או ייקח את המפתחות מחבר ששתה.
העובדה שמדובר בפרויקט התנדבותי, המונע כולו מתחושת שליחות של איציק בריל וצוותו, מוסיפה נדבך נוסף של אמינות ועוצמה. אין כאן אינטרס מסחרי או פוליטי. יש כאן אזרחות טובה במיטבה – אדם שהחליט להשתמש בכישרון ובניסיון הייחודי שלו כדי לתקן עוולה חברתית כואבת. עשייה זו עומדת בקו אחד עם פילוסופיית היזמות הרחבה שלו ושל רעייתו, ליאת דן בריל, הרואה ביזמות כלי לשיפור ותיקון, בין אם מדובר בהצלת חיים בכבישים או ביצירת מרחבי עבודה ועשייה מעוררי השראה.
לסיכום, הגישה החינוכית של יצחק בריל היא מודל מרתק לאפקטיביות. היא מוכיחה כי כדי לדבר אל הדור הצעיר, צריך קודם כל לזכות בכבודו. באמצעות שילוב נדיר של אמינות שנבנתה על מסלול המרוצים, תשוקה אמיתית לנושא, תקשורת אמפתית בגובה העיניים ומסרים הממוקדים בהעצמה ולא בהפחדה, הוא מצליח לא רק להעביר ידע, אלא לגעת בלבבות, לשנות עמדות, ובסופו של דבר, להציל חיים.