אהבת השם ואהבת הבריות בדרך אשלג

מצוות אהבת ה' עפ"י פנימיות התורה וחכמת הקבלה

אחת מן המצוות החשובות ביותר זוהי אהבה כלפי הקב"ה, כמו שנאמר: "ואהבת את ה' א-להיך". אמנם נשאלת השאלה: איך אפשר לצוות את בני אדם לאהוב. אהבה זוהי הרגש שנובע מליבו של אדם או שהוא קיים או שלא קיים. והנה התגלות השם הגדולה ביותר נמצאת בתורה ובבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.

הדרך לאהבת ה' לפי בעל הסולם תלוי ביראת ה'

קודם כל חייבים להדגיש שאהבת הבורא לא יכולה להתקיים ללא יראת הבורא. ורק מי שהולך בשביל הזהב שבו מתגלות הרמוניה ואיזון של אהבה ויראה שמתחברות בעבודת השם המובילה לשלמות ולקדושה, אך ורק אדם כזה מסוגל להשיג את האהבה כלפי א-ל עליון, שתשתקף בה גם אהבת הבריות.

המצוות הן הכלים בתורת הנסתר לאור האלוקי

אם כן, הקב"ה נתן לעם ישראל את הכלים שאמורים להוביל, לגילוי האהבה, כלומר השם נתן את המצוות, שהן הבסיס ליראה לעומת התורה שהיא יסוד לאהבה. אמנם גם המצוות מתחלקות למצוות עושה ומצוות לא תעשה. חומרים נוספים על אורות וכלים בתורת הנסתר תמצאו בקישור הזה.

חלוקת המצוות לקבלת השפע האלוקי בתורת הסוד

והנה המצוות  לא תעשה מתבססות על יראה, ואילו מצוות עשה פורחות מיסוד האהבה, למען השלמות של עובד את השם.  והנה ישנן שס"ה מצוות לא תעשה ורמ"ח מצוות עשה, לפיכך אנו יכולים לחשב את הגודל של יראה וגודל האהבה, דהיינו שס"ה מצוות לא תעשה הן בערך ששים אחוז המבוסס על יראה, ואילו מצוות עשה בערך ארבעים אחוז של האהבה. והפרופורציה הזאת היא רצויה להשם יתברך ומגלה את שביל הזהב בעבודת הבורא. מכל מקום כל המצוות נובעות משורש של היראה ביחס לתורה שהיא מגלה יסוד האהבה וכל מי שעוסק בה לשם יחוד הקב"ה זוכה לקבלת חכמה שגורמת לאדם שמחה ואהבה של השם.

ההפרש בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה בקבלה

אמנם התורה מתחלקת לתורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב ביחס לתורה שבעל פה מתבססת על יראה, ולעומת זאת תורה שבעל פה מגלה אורו של אהבה. וכך זה מכיוון שתורה שבכתב היא תמצית של כל היהדות, כלומר הכל קיים בה בכח, כשורש וראש לכל פרצופי האור.

כתוב שישראל קיבלו את התורה בהר סיני מתוך יראה ורק בפורים, ישראל קיבלה אותה באהבה. וכדי להבין את זה צריכים לדעת שתורה שבעל פה מתחלקת לשתי פנים, דהיינו קיים בה פן של מסירה ופן של חידוש.

המשנה מחזקת את דברי הזוהר

חז"ל רמזו על זה במשנה ראשונה של פרקי אבות. נאמר שם שמזמנו של משה עד אנשי כנסת הגדולה התגלה בישראל רק פן המסירה של תורה שבעל פה, ואילו מאנשי כנסת הגדולה, שאמרו שלושה דברים, התורה התחילה להתחדש על ידי חכמים, והנה פן של מסירה מבוססת על יראת השם שמשגיחה על כל הפרטים של מסירה.  לשיעורים בספר הזוהר באתר סולם יהודה.

החידוש בעבודת ה' בדרך חסידות אשלג

ופן של חידושים יוצרת התחדשות תמידית של כל ספרי הקודש, על ידי פירושים רבים המגלים את ההרמוניה  ואמת א-לוהי ועיסוק בפן הזאת גורם תענוג עמוק על ידי יופיו הפנימי של התורה. והוא ית'  מסתתר מאחרי כל לימוד של תורה וקיום מצוותיה. אם כן, על ידי קבלת התורה שמתחדשת אנו זוכים לאהבת התורה שזאת מביא אותנו לאהבת השם, הנותן תורה בזכות תשובה מאהבה ותשובה מיראה, שזה אומר מוכנות למסור נפש למען הבורא וגם בזכות קבלת ייסורים באהבה.

ומי שאוהב את השם ודבק בו, מגלה אהבה גם כלפי הבריות שהן פרי מעשהו של בורא עולם.

                             הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו