תקליטים לועזיים

תקליט הוא אמצעי הקלטה ובעיקר אמצעי להשמעה והאזנה למוזיקה. תקליט ידוע בשמותיו הנוספים: אריך-נגן, תקליט ויניל או אלבום מוזיקה, אבל בואו כולנו מכירים את זה בתור תקליט!

ברוב המאה ה-20, תקליטים היו האמצעי הנפוץ ביותר להאזנה למוזיקה עם הזמן בסביבות סוף שנות ה 70, התחילו לעשות עם תקליטים משהו אחר לגמרי (סקראמצ’ינג) אבל זה נושא שיחה אחר לגמרי.

התקליט (והגרמופון ששימש לנגינת התקליטים) הומצאו בארצות הברית באזור 1887 על ידי אמיל ברלינר הממציא היהודי, בן העיר הגרמנית, הנובר, שהיגר לארצות הברית בגיל 19.

התקליט והגרמופון הוגשו כפטנט ב-12 בנובמבר 1887.

איך עובד תקליט?

התקליט הוא המדיום האנלוגי שחי עד ימינו אנו, להאזנה למוזיקה. אם ננסה לתמצת מהו התקליט, אז בגדול מדובר על דיסק שטוח המסתובב בקצב אחיד ובמצב מאוזן, עליו חרוט חריץ בצורת ספירלה אחידה מקצוות התקליט לכיוון המרכז.

החריץ נע לצדדים בתנועה אופקית על פי המוזיקה המוקלטת עליו (תנסו לדמיין סוג של לטרקטור שנוסע בסיבוב עדין במיוחד על גבי חריץ אחד ותוך כדי חריש נהג הטרקטור מזיז את ההגה ימינה ושמאלה במהירות ובעדינות לפי המוזיקה) .

בתקליטים, המוזיקה מוקלטת בצורה ספירלית וכמעט תמיד מתחילה כלפי בחוץ פנימה, אומר, תחילת התקליט יהיה בקצוות התקליט ותמשיך לכיוון מרכז התקליט.

כמובן שיש יוצאים מן הכלל אבל מדובר ברשומות בודדות בלבד שבהן נחרטה הספירלה מהמרכז אל השוליים.

לרוב תקליטים כאלו היו בשימוש רחב בתחנות רדיו ושידורים באולפנים. סתם לדוגמא, מגילת העצמאות של מדינת ישראל שכולנו מכירים, נרשמה ונחרטה על גבי תקליט כזה.

אם גם אתם חובבי התקליט ואתם רוצים לרכוש תקליטים לועזיים ועבריים מוזיקליים של כל המוזיקיאים והמוזיקה האהובה עליכן ועליכם יש המון חנויות ששומרות על המדיום המדהים הזה.