כללים לחופה
כללי ההתנהגות בחופה נקבעו בהלכה ועל כל אחד לנהוג כפי המסורת השמורה במשפחתו מדור לדור. ישנם הבדלים רבים בהלכות ובמסורות הנהוגות בעדות השונות, כאשר כל עדה מסתמכת על הרבנים והפוסקים, שלה וספרי ההלכה.
בחופה החלק המרכזי הוא העמידה מתחת לחופה עצמה. ארבעת העמודים והפרוכת הנאה שמעליה. על פי ההלכה, יש להתקין חופה נאה ויפה לכבוד הזוג הצעיר , החתן והכלה.
עמודי החופה וצורתה
המנהג הוא שהחופה תהיה בצורת ריבוע או מלבן, הסיבה לכך בין השאר היא, שהחופה שצריכה להיות מוגדרת כבית, ובצורה זו הכי קל לעשות זאת, אך גם חופה עגולה או בצורה אחרת יכולה להיחשב כחופה מהודרת, אם היא מוגדרת כמקום מיוחד ומובדל מהמקום בו היא עומדת.
עמודי החופה צריכים להיות על הקרקע ולא באוויר ומומלץ לקבוע אותם בקרקע כדי שלא ייחשב אוהל זרוק שאינו נחשב בית או אוהל.
מיקום החופה באולם
ישנם מנהגים שונים לגבי המיקום המועדף לטקס החופה. האשכנזים נהגו לקיים את הטקס בשטח פתוח, בחצר האולם או בגן אירועים, בה החופה מוקמת מתחת כיפת השמים.
מנגד, בעדות המזרח המנהג היה דווקא לקיים את החופה באולם תחת תקרה ולא תחת כיפת השמים. בנוסף, נהגו בני עדות המזרח שהחתן מחדש את טליתו החדשה תחת החופה. בהגיע הרגע, פורשים את הטלית מתח לחופה מעל לראש החתן, והוא מברך שהחיינו על הטלית ועל אשתו החדשה.
את החופה ניתן לייצר מכל חומר שהוא מלבד ענפים או פרחים. אך כיום יש הרבה שמתירים ונוהגים כן לבנות חופות עם כיסוי ענפים, פרחים וכדומה.
עם זאת, רב העדות כן מקפידים להשתמש בחופה עם חיפוי מבד, חיפוי מעוצב ומכובד בהתאם לרגע המיוחד והנעלה. למידע נוסף רקמת אהרון